המונח דיסמנוריאה (Dysmenorrhea), המכונה “כאבי מחזור” מתייחס לכאבים של הבטן התחתונה והאגן בזמן הוסת. הדיסמנוריאה שכיחה ב-40% עד 90% מהנשים. כשלחצי מהן מתלווים סימפטומים נוספים, כגון: דימום יתר (מנורגיה), כאבי ראש, כאבי גב תחתון וירכיים, בחילות, הקאות, עייפות כרונית ושלשולים ואף סימפטומים נפשיים, כגון: שינויים במצב הרוח, חרדה ודיכאון. במקרים קיצוניים הן מגיעות עד לעילפון.
דם הוסת של נשים הסובלות מדיסמנוריאה (מכאבי וסת/ מחזור) מכיל רמות גבוהות (פי 2-7) של ההורמון פרוסטגלנדין ((F2α, המופרש על ידי רירית הרחם לאחר התפרקותה (בזמן הדימום) וגורם לשרירים החלקים של הרחם ולכלי הדם המובילים לרחם להתכווץ, ולכן אספקת החמצן לרחם לוקה בחסר. כתוצאה מכך, מצטברת חומצה לקטית בדם הגורמת לכאב העוויתי, המופיע לרוב בבטן התחתונה, אך יכול להופיע גם בגב התחתון או באזור המפשעה. בנוסף, רמות האסטרוגן עולות והפרוגסטרון יורדות, מה שגורם לפחות אנדורפינים להשתחרר ולכן אין גם הקלה בכאב.
דיסמנוריאה (כאבי מחזור) ראשונית
דיסמנוריאה ראשונית הם כאבי מחזור בנשים בריאות, כלומר ללא רקע של פתולוגיות אחרות.
היא מאפיינת בעיקר נערות ונשים עד גיל 25. משך הכאב נע בין מספר שעות עד יומיים.
הדיסמנוריאה הראשונית נחלקת לשניים:
דיסמנוריאה (כאבי מחזור) ראשונית ספזמוטית(עויתית)
שכיחה בבנות נוער ובנשים שטרם הרו. היא מתבטאת ככאב חד ועויתי בבטן, בגב ובירכיים הפנימיות ועשויה להיות מלווה בבחילות, הקאות, עילפון, שלשולים, סחרחורות ועייפות.
דיסמנוריאה (כאבי מחזור) ראשונית גדושה
מתאפיינת בכאב עמום בגב התחתון ובאגן, אשר לרוב מלווה בנפיחות ועליה במשקל (בשל הרמות הגבוהות של האלדוסטרון והפרולקטין, הגורמים לצבירת נוזלים ומלחים), כאבי ראש, רגישות ועצבנות. מצב זה עלול להחמיר עם הגיל.
דיסמנוריאה (כאבי מחזור) משנית
הדיסמנוריאה המשנית מתרחשת בנשים מבוגרות בשנות ה-40-50 לחייהן ומתאפיינת בכאב בגב ובאגן, חום וצמרמורות, כאב בזמן ולאחר קיום יחסי מין, שינוי ביציאות והפרשות וגינליות לא תקינות. הכאבים במקרה זה הם תסמין של בעיה גניקולוגית אחרת. המחלה הנפוצה ביותר, הגורמת לכאבי מחזור היא אנדומטריוסיס – חלקי רקמה של רירית הרחם (אנדומטריום) גדלים מחוץ לרחם, בחלל האגן. הרקמה עדיין מגיבה לשינויים ההורמונליים (כמו רקמת רחם רגילה) ולכן גם היא מדממת בזמן הוסת, אך הדם שלה לא יכול להתנקז דרך הנרתיק ולכן הוא מצטבר וגורם לכאב בזמן הוסת ובעת קיום יחסי מין. האבחון של אנדומטריוזיס נעשה על ידי לפרוסקופיה או בדיקת אגן.
בעיות נוספות העשויות לגרום לדיסמנוריאה משנית: אנדומיוסיס פלישת רירית הרחם לדופן הפנימית של הרחם גידולים באגן (בעיקר Leiomyomata) וגידולים פיברואידים של הרחם – רקמת שריר הרחם הגדלה באופן לא מבוקר, בשל גירוי מאסטרוגן. דלקת באגן (PID) – דלקת ברחם, בחצוצרות או בשחלות, המלווה בחום, צמרמורות, הפרשות וגינליות רבות, כאבי גב, וכאב לאחר קיום יחסי מין. פגמים מולדים של מבנה הנרתיק ו/או הרחם – כמו “רחם מוטה”, המונע את ניקוז הדם כראוי. ציסטות בשחלה מיומה
הטיפול בכאבי מחזור לפי הרפואה המערבית
הטיפול בכאבי מחזור הוא טיפול תרופתי, כשהתרופות המקובלות כיום הן: אנטי פרוסטגלנדינים – השייכים למשפחת ה-NASAIDS (תרופות נוגדות דקת אנטי סטרואידליות), כגון איבופרופן. תרופות אלה חוסמות את תהליך ייצור הפרוסטגלנדינים, לכן שיש ליטול אותן מיד בתחילת הכאבים ולעיתים אף כמניעה, יום-יומיים לפני מועד תחילת הוסת המשוער. גלולות למניעת הריון – כאלו שמינון האסטרוגן שלהן גבוה יותר מהפרוגסטרון.
