המונח “חמשת האלמנטים” (WU – חמש, XING – תנועה, תהליך, התנהגות) מייצג את “אבני הבניין” של הטבע, האיכות הבסיסית של הנוף, כשההתייחסות הראשונה לתיאורית חמשת האלמנטים תועדה בין השנים 221-476 לפנה”ס. ניתן לומר, שיישום תיאורית חמשת האלמנטים לרפואה מסמן את תחילת ה”מדע” הרפואי ועזיבת השמאניזם.

בספר משושלת האן (206 לפנה”ס – 24 לספירה) נכתב: “המים והאש מספקים מזון, המתכת והעץ מספקים שגשוג והאדמה יוצרת אספקה”.

ב-Shung Shu נאמר: “חמשת האלמנטים הם מים, אש, עץ, מתכת ואדמה. מים מלחלחים למטה, האש מתפרצת למעלה, עץ יכול להתכופף ולהתיישר, מתכת יכולה להתעצב ויכולה להתקשות, האדמה מאפשרת זריעה, גדילה והבשלה. זה שמשרה ויורד (מים) הוא מלוח. זה שמתלקח מעלה (אש) מר, זה שיכול להתכופף ולהתיישר (עץ) חמוץ, זה שיכול להתעצב ולהתקשח (מתכת) חריף, זה שמאפשר זריעה
והבשלה (אדמה) הוא מתוק”.