בספר ה-Origin of Complicated Diseases” נכתב: “Bi זו חסימה. שלושת המרושעים (רוח, קור ולחות) פולשים לגוף, חוסמים את המרידיאנים, הצ’י והדם לא יכולים לנוע במחזוריות… (כך ש)לאחר זמן מה מתפתח סינדרום חסימתי”.
פלישת הגפ”ח (גורמים פתולוגיים חיצוניים) קשורה למצב הראשוני של הגוף ולחסר זמני של צ’י ודם, המאפשרים לרוח, קור ולחות לחדור. ב-“Discussion of the Origin of all Illness” נאמר: “בי סינדרום קשור ישירות לפלישה המשולבת של רוח, קור ולחות, הגורמים לנפיחות ולכאב. וזאת בשל חולשת הגוף והעובדה שהמרחב בין העור לשרירים פתוח, מה שמאפשר לרוח לחדור”.
“בי סינדרום קשור לחסר צ’י ודם המאפשרים לרוח לחדור”.
ב-“Treatment Strategies for Assorted Syndrome” נאמר: “בי סינדרום… קשור לחסר בצ’י מזין (Ying Qi) ומגן (Wei Qi) ובהיות המרחב שבין העור והשרירים פתוח. אלה מאפשרים לרוח-קור-לחות לרכב על החסר. הצ’י נחסם על ידי הגפ”ח, הוא לא יכול לנוע במחזוריות, הוא נתקע, הצ’י והדם נקרשים, ובמשך הזמן יתפתח בי סינדרום”. לכן, היחס בין חוזק הגפ”ח לצ’י הגוף בכל זמן הינו נתון מכריע בהתפתחות בי סינדרום. זה מסביר, מדוע אנו יכולים להיות חשופים לגפ”ח בכל יום למשך תקופה ארוכה מבלי לפתח בי סינדרום. רק כשגורמי האקלים זמנית ויחסית חזקים יותר מצ’י הגוף, הם הופכים לפתוגניים וגורמים לבי סינדרום.
חשוב להדגיש, שהחסר צ’י בגוף ההכרחי להתפתחות בי סינדרום הוא רק יחסי לעוצמת הגפ”ח.זהו לא חסר אבסולוטי, אחרת זה היה אומר שכל מי שמפתח בי סינדרום יש לו חסר צ’י או דם, שזה לא המקרה. לכן, בי סינדרום הוא מכאוב של המרידיאנים בלבד ולא של איברים פנימיים.
לעומת זאת, בבי סינדרום כרוני ובקשישים, הגורמים הפנימיים (חסר צ’י ודם) מהווים תרומה חשובה להתפתחות המחלה.
בי סינדרום בהגדרתו הוא כאב בערוצים (מאשר באיברים פנימיים). הכאב נגרם מחסימה בסירקולציות הצ’י והדם בערוצים על ידי רוח, קור או לחות חיצוניים.
לכל מרידיאן עיקרי יש רשת של מרידיאני משנה בצורת מרידיאני חיבור, ערוצי שרירים ותחומי עור; מרידיאני החיבור (Luo) מחברים את זוגות מרידיאני היין והיאנג ברמת הגפיים (למשל, מרידיאני הריאות והמעי הגס, מחוברים באמה דרך נקודת החיבור המיוחדת לכל אחד מהם: LU7, LI6 – בהתאמה). בהקשר של בי סינדרום, מרידיאני החיבור מייצגים רשת המספקת צ’י לחלקים שטחיים יותר של הגוף, שלא מכוסים על ידי המרידיאנים העיקריים.
מרידיאני החיבור, מסתעפים לרשת קטנה יותר של ערוצים קטנטנים המתחלקים לשלושה סוגים: זעירים (Minute), שטחיים ודם. כל התבטאות חיצונית על העור היא השתקפות של חוסר איזון ביניהם. למשל, הפרעה בגוון העור משקף נוכחות גפ”ח במרידיאנים השטחיים (כחלחלות או ירקרקות של העור מצביע על קור ואדום מצביע על חום), ורידים קטנים המופיעים על העור משקפים את מצב ערוצי הדם (אדום מצביע על חום בדם וסגול מצביע על של תקיעות דם). ערוצי השרירים (TMM) משלבים שרירים וגידים במערכת המרידיאנים. גם הם שטחיים יותר המרידיאנים העיקריים ו”רצים” לאורך השרירים. הם מעורבים בכל פתולוגיה של שרירים, כמו חולשה או נוקשות העשויים להופיע בבי סינדרום. התחום העורי מייצג שניים עשר אזורים על העור, שהם תחת השפעת המרידיאנים העיקריים. אלו הם האזורים הכי שטחיים ודרכם הגפ”ח חודרים לגוף לגרום בי סינדרום. דרך אזורים אלה משפיע הטיפול בשימוש במחטי דיקור (אקופונקטורה).
מכל הנקודות לאורך המרידיאנים, שלושה סוגים מהן חשובים במיוחד בהתהוות בי סינדרום ובטיפולו:
i . נקודת פלג (Shu) – דרכה הגפ”ח חודר למרידיאן. זו גם נק’ ההצטברות של הצ’י המגן. זוהי הנקודה השלישית מהקצה של כל המרידיאנים, למעט ה-GB, בו היא רביעית.
ii. נקודת נהר (Jing) – ממנה הפתוגן סוטה למפרקים ולגידים ומתיישב שם. לכן, הפתוגנים יכולים להתיישב במפרקים לאורך זמן רב, מבלי לחדור עמוק יותר ולהשפיע על איברים פנימיים. מיקומה יחסית לקצה המרידיאן אינו קבוע.
iii. נקודת חיבור (Luo) – נקודת ההתחלה של מרידיאן החיבור. מאחר ומרידיאני החיבור זורמים על פני השטח ומשפיעים על שרירים וגידים, לנקודת החיבור יישום חשוב בטיפול בבי סינדרום.
בתוך הדינמיקה של זרימת הצ’י, המפרקים הם אזורים חשובים של התלכדות צ’י ודם. דרך המפרקים, היין והיאנג נפגשים, חיצוני ופנימי מתלכדים, צ’י ודם נכנסים ויוצאים. המפרקים הם גם המקום בו גפ”ח מתלכדים לאחר החדירה למרידיאנים וגורמים לחסימה בזרימת הצ’י ולכן לסטגנציה (תקיעות) מקומית של צ’י ודם. סטגנציה זו היא הסיבה לכאב בבי סינדרום. פלישה של גפ”ח נגרמת בקלות כשהגוף חלש, מצב המוביל לתת-הזנה של המפרקים או כשהמפרקים נחלשים מפעילות יתר בעבודה או ספורט כלשהו. אז הגפ”ח חודר לגוף ומתיישב במפרקים ביתר קלות, מאשר במצב ראשוני של חסר צ’י ודם.
בטקסטים העתיקים מוזכר המושג ” Cou Li“, המצביע מצד אחד על מתח העור, השרירים והאיברים הפנימיים, ומצד שני, על המרחב שבין העור והשרירים, המשמש בהקשר של בי סינדרום. זהו המרחב בו נוזלי הגוף מופצים (מעלים זיעה) ובו הצ’י המגן נע ומגן על הגוף מפני גפ”ח. כשהצ’י המגן בחסר והגוף במצב חלש, נאמר שהמרחב שבין העור והשרירים “נפתח” וכך הוא נוטה לפלישת רוח, קור ולחות.
אטיולוגיה לכאב חסימתי (בי סינדרום – Bi syndrome)
בהגדרה, בי סינדרום (Painful Obstruction Syndrome) זה פלישה של גפ”ח (גורם פתולוגי חיצוני), כמו רוח, קור או לחות. הרוח הוא ה”מרושע” ביותר וכמעט תמיד משולב עם פתוגנים אחרים. החשיפה לרוח היא גורם חשוב מאוד לבי סינדרום. בחברה המודרנית המתועשת אנו בטוחים יותר מחדירת גורמי אקלים בדיור, אך הכתבות אופנתיות או פשוט בורות מובילים אנשים רבים לחשיפה לגורמי מחלות מתנאי מזג האוויר. למשל, אנשים החיים במדינות קרות וגשומות, מכושפים ממזג אוויר שמשי ולובשים מעט מאוד בגדים, למרות שהטמפרטורות עשויות להיות עדיין מאוד נמוכות. זה גם לא נדיר לראות אצנים רצים במזג אוויר קר ולח באופן קיצוני, כשהם לבושים במעט מאוד. הם גם מזיעים הרבה, מה שפותח את הנקבוביות ומסייע לפלישת רוח-קור-לחות חיצוניים.
חלק מהרופאים הסיניים טוענים שב-“רוח”, הכוונה היא שינוי פתאומי במזג האוויר או בתוצאה של אי-יכולת הגוף לאמץ שינוי זה, יותר מאשר רוח אמיתית.
בי סינדרום יכול להתפתח גם מחשיפה למצבים אחרים, כמו ישיבה על משטח לח, התבוססות במים, חיים בסביבה לחה וכדו’.
למרות שהגורם האטיולוגי היחיד בבי סינדרום הוא מזג האוויר, ישנם גורמים נוספים הגורמים לרגישות למחלה:
- פעילות ספורטיבית או עבודה עודפת. למשל, התעמלות אירובית עודפת או ריצה עשויים לגרום ללחץ על עמה”ש ולהוביל לכאב גב או למשל החזרה המתמדת של תנועה מסוימת בעבודה גורמת לסטגנציית צ’י ודם באזור שהופך לרגיש יותר לפלישת גפ”ח.
- מצב בסיסי של חסר דם או יין, המוביל לתת-הזנה של המרידיאנים, כך שהם הופכים רגישים יותר לפלישת גפ”ח. במיוחד בבי סינדרום כרוני או במבוגרים, מצב בסיסי של חסר דם או יין הוא תמיד הגורם. בטיפול, חשוב לא רק לגרש רוח, קור או לחות, אלא גם להזין דם או יין.
- תאונה גורמת לסטגנציית צ’י (אם היא קלה) או לסטגנציית דם (אם היא חמורה) באזור. למרות שאדם עשוי להחלים לחלוטין לאחר התאונה, זו תהיה החלמה מזויפת, מפני שחלק מסטגנציית הדם עשויה להשאר באזור, ושנים אח”כ, חשיפה לגפ”ח תוביל להתפתחות בי סינדרום באזור הספציפי. לרוב מצב זה מסביר את ההתפתחות החד-צידית של בי סינדרום.
- בעיות רגשיות גורמות לסטגנציית צ’י (למשל מכעס או טינה), המשפיעה על המרידיאנים, או למיצוי הצ’י והדם (למשל מעצבות, יגון והלם), המוביל לתת-הזנה של המרידיאנים.
אבחנה בין סוגי הבי סינדרום השונים
1. בי סינדרום רוח/ נודד – נגרם על ידי רוח ומתאפיין בכאב של השרירים והמפרקים, הגבלה בתנועה, עם כאב הנודד ממפרק למפרק. במקרים אקוטיים, הדופק יהיה צף ומעט מהיר.
2. בי סינדרום לחות/ קבוע – נגרם על ידי לחות ומתאפיין בכאב ונפיחות של השרירים והמפרקים והרגשת כבדות ונימול בגפיים. הכאב קבוע ומחמיר במזג אוויר לח. במקרים אקוטיים הדופק יהיה איטי ומעט חלקלק.
3. בי סינדרום קור/ כאב – נגרם על ידי קור ומתאפיין בכאב חמור בדרך כלל חד-צידי במפרקים ובשרירים עם הגבלה בתנועה. במקרים חמורים הדופק יהיה הדוק.
4. בי סינדרום חום – נובע מכל אחד משלושת הסוגים הקודמים (רוח, לחות, קור), כשהגפ”ח מתחמם בפנים. קורה בעיקר כשבבסיס יש חסר יין. מתאפיין בכאב וחום במפרקים, מפרקים חמים למגע, אדומים ונפוחים, הגבלה בתנועה וכאב חמור מאוד. במקרים אקוטיים יהיה צמא, חום שאינו למרות ההזעה ודופק חלקלק ומהיר. למעשה, סינדרום זה מאופיין לא רק על ידי חום, אלא לחות חמה. יתרה מכך, הלחות היא האספקט העיקרי של סינדרום זה, והחום הוא המשני. לכן, ההזעה אינה מורידה את הטמפרטורה או מפחיתה את הכאב (בגלל שהם קשורים ישירות ללחות חמה).
5. בי סינדרום עצמות – מתרחש רק במקרים כרוניים ומתפתח מכל אחד מהסוגים הקודמים (רוח, לחות, קור וחום). זוהי חסימה עקשנית במפרקים הנגרמת על ידי גפ”ח, המובילה לאצירת נוזלי הגוף, ההופכים ללחות, שחוסמת עוד יותר את המפרקים והמרידיאנים. כל זה מוביל לניוון שרירים, כאב, נפיחות ועיוות של עצמות המפרקים (שזו צורה קיצונית של לחות). בשלב זה, הבי סינדרום הופך לסינדרום פנימי המשפיע לא רק על השרירים, המפרקים והמרידיאנים, אלא גם על איברים פנימיים.
במקרים ארוכי טווח של בי סינדרום עצמות, מצבים פתולוגיים אחרים עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות המחלה:
- חסר כללי של צ’י ודם המשפיע על הגוף בפלישת גפ”ח.
- התגבשות לחות במפרקים בצורת נפיחות הקשורה לטרנספורמציה לא תקינה של נוזלי הגוף – חסימה בזרימת הצ’י, הדם ונוזלי הגוף, הנגרמת מלחות, עשויה להוביל לתקיעות דם.
- תקיעות דם הקשורה לחסימה ארוכת טווח בסירקולציות הדם, הנגרמת מגפ”ח ומלחות – תקיעות הדם במרידיאנים מוסיפה לחסימה בסירקולציה, ולכן היא סיבה נוספת לכאב. במקרים רבים של בי סינדרום כרוני, תקיעות דם היא הגורם (למשל, קור ולחות הם לעיתים קרובות סיבה לבי סינדרום של הגב התחתון. אחרי אפיזודות חוזרות של פלישת קור ולחות לגב התחתון, האצירה לאורך זמן של גפ”ח עשויה להוביל לתקיעות דם כרונית באזור. הכאב הופך לפחות או יותר קבוע וחמור יותר. תקיעות דם גם גורמת נוקשות מודגשת הקשורה ישירות לדם התקוע שאינו מזין ומלחלח את הגידים).
- חסר בכבד ובכליות, המוביל לתת-הזנה של הגידים והעצמות, הגורם לכאב ונוקשות, ומאוחר יותר תורם להתיישבות לחות במפרקים – חסר זה מאפשר לאצירת לחות ולתקיעות דם. דם הכבד מזין את הגידים, וכשהכבד בחסר, הגידים והרצועות אינם מוזנים, מה שמוביל לכאב ונוקשות של המפרקים. הכליות מזינות את העצמות, וכשהן בחסר, העצמות חסרות הזנה וזה מאפשר ללחות להתפתח במפרקים בצורת נפיחות.
למרות שיש סוגים שונים של בי סינדרום לפי הגורם הפתוגני, רוב הרופאים מסכימים ששלושת הגפ”ח (רוח, קור ולחות) נוכחים בכל מקרה, וכל מקרה יכול להיות מובחן לפי הגורם הדומיננטי שבו. שיקול זה חשוב בטיפול, במיוחד בטיפול בצמחים.
בספר “הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב – ספר השאלות הפשוטות” מופיע סיווג אחר לבי סינדרום, לפי הרקמות והאיברים שנפגעו; “5 איברי היין קשורים לחמשת הרקמות, היכן שמחלה כרונית יכולה לאכסן עצמה: בבי סינדרום עצמות – הגפ”ח מגיע לכליות, בבי סינדרום גידים – הגפ”ח מגיע לכבד, בבי סינדרום כלי דם – הגפ”ח מגיע ללב, בבי סינדרום שרירים – הגפ”ח מגיע לטחול ובבי סינדרום עור – הגפ”ח מגיע לריאות”. ואז הוא אומר: “בי סינדרום עצמות הוא רציני, בכלי הדם הוא מוביל לתקיעות דם, בגידים הוא גורם לנוקשות, בשרירים הוא מוביל לחולשה ובעור הוא גורם לקור”.הוא גם קובע חומרות שונות בקרב הסוגים השונים; “כשבי סינדרום משפיע על האיברים זה גורם למוות, כשהוא ממוקם בעצמות או בגידים הוא נעשה כרוני, כשהוא ממוקם בשרירים או בעור הוא נעלם בקלות”.
פרק הכתף עצמו הוא ה-Scapulo-humeral joint העיקרון הטיפולי הוא לגרש את הגפ”ח שפלשו למרידיאנים ולחסל את סטגנציות הצ’י והדם המקומיות במרידיאנים. מאחר ושלושת הגפ”ח של רוח, קור ולחות בדרך כלל נוכחים בבי סינדרום (למרות שיש דומיננטיות יתרה של אחד או שניים מהם), הטיפול מכוון לסילוק רוח, פיזור קור ופתירת לחות.
הטיפול בבי סינדרום הוא טיפול מרידיאני בהגדרתו והוא מערב טיפול באיברים פנימיים רק כמטרה משנית, למעט בי סינדרום כרוני הדורש גם טיפול באיברים הפנימיים.
לעומת זאת, בספר “Essential Reading from Medical Masters“ מצוינים שני עקרונות חשובים בטיפול בבי סינדרום; לגרש את שלושת הגפ”ח ולטפל באיברים הפנימיים. זאת אומרת, לטפל בדם (בכבד) במקרה של רוח, לגרות את האש (יאנג הכליות) במקרה של קור ולחזק את הטחול במקרה של לחות.
הטיפול בבי סינדרום כרוני, למעשה, דורש גישה יותר כוללנית; חוץ מגרוש הגפ”ח, צריך גם להזין דם, להזין את הכבד והכליות, לפתור לחות או להניע דם (תלוי במצב הבסיסי הדומיננטי).
פרופ’ Qiu Mao Liang דוגל בטיפול בבי סינדרום כרוני ב”עזרה לכליות” ובחיזוק ה-GV. הסיבה העיקרית לגישה זו היא שהחדירה של הגפ”ח הגורמת לבי סינדרום תלויה בעוצמת הכליות וה-GV. הצ’י המגן, המגן על הגוף מפלישת גפ”ח הוא יאנגי בטבעו ושורשו ביאנג הכליות וב-GV.
כשגפ”ח פולש לגוף וגורם לבי סינדרום, הוא עובר דרך העור, למרווח שבין העור לשרירים, למרידיאנים, לגידים ולעצמות. הכבד מזין את הגידים, והכליות את העצמות: לכן עוצמת הגידים והעצמות תלויה בהזנה, לא רק של דם ותמצית של הכבד והכליות, אלא גם בהתאדות הנוזלים על ידי יאנג הכליות, המובילים להיווצרות נוזל סינוביאלי. כשהכבד והכליות חלשים, הדם והתמצית מרוקנים, יאנג הכליות לא יכול לאייד נוזלים, הצ’י המגן חלוש וגפ”ח פולשים לגוף וגורמים לבי סינדרום. לכן, “עזרה לכליות” מערבת גם הזנת דם הכבד ותמצית הכליות וגם חיזוק יאנג הכליות וה-GV.
חיזוק ה-GV חשוב כי מרידיאן אקסטרה זה הוא יאנגי בטבעו, הוא מופיע מהכליות ומפיץ צ’י מגן לכל אורך הגב ויחד עם מרידיאני היאנג הגדולים הם יוצרים את קו ההגנה הראשוני מפלישת גפ”ח (וגם בגלל שערוצי היאנג הגדולים “נפתחים כלפי החיצון”). חיזוק
ה-GV נעשה על ידי חיזוק הנקודות לאורך המרידיאן (בדיקור או במוקסה), במיוחד חיזוק נקודות GV4, 12, 14, ופתיחת המרידיאן
(SI3 + UB62). קומבינציה ספציפית לחימום יאנג וחיזוק ה-GV במוקסה ישירה על CV4 + GV14.
